כאשר אדם נקלע להליך חדלות פירעון, כמעט כל החלטה כלכלית שהוא מקבל עשויה להשפיע על זכויות הנושים ועל ניהול ההליך. אחת השאלות המורכבות שעולות במציאות היא האם חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון רשאי להסתלק מירושה המגיעה לו – ובכך לוותר על חלקו בעיזבון לטובת יורשים אחרים.
השאלה אינה תיאורטית בלבד משום שלא אחת אדם המצוי בקשיים כלכליים מאבד הורה או קרוב משפחה ומבקש שהירושה תועבר לילדיו, לאחיו או לבן זוגו מבלי שתשמש לפירעון חובותיו. לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, עורך דין לענייני חדלות פירעון, הדין בישראל מתייחס לסוגיה זו בזהירות רבה, מתוך איזון בין חופש הפעולה של היורש לבין ההגנה על זכויות הנושים.
מהי הסתלקות מירושה?
הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית שבאמצעותה יורש מוותר על חלקו בעיזבון. על פי החוק, המשמעות היא שהיורש נחשב, מבחינה משפטית, כאילו מעולם לא ירש את אותו חלק והוא עובר בהתאם להוראות הדין או לטובת אדם מסוים, במקרים שבהם החוק מאפשר זאת.
ההסתלקות מירושה צריכה להיעשות בהתאם להוראות הדין, באמצעות תצהיר הסתלקות המוגש במסגרת הליכי הירושה והיא אינה פעולה שניתן לבצע בכל שלב או בכל תנאי. בדרך כלל, לאחר שיורש קיבל את הירושה בפועל או נהג בה כבעלים, לא ניתן עוד להסתלק ממנה.
מה קורה כאשר היורש נמצא בחדלות פירעון?
כאשר אדם נמצא בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מצבו שונה לחלוטין מזה של אדם רגיל.
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, מטרת ההליך היא לרכז את כלל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים באופן שוויוני ככל האפשר. לכן, אם במהלך ההליך מתברר כי החייב זכאי לקבל ירושה, זכות זו עשויה להיחשב כנכס בעל ערך כלכלי, אשר נועד להגדיל את קופת הנשייה לטובת כלל הנושים.
במצב כזה עולה השאלה האם החייב רשאי פשוט לוותר על הירושה – ובכך למנוע מהנושים ליהנות ממנה.
האם מותר להסתלק מירושה בזמן חדלות פירעון?
בתי המשפט בישראל קבעו לאורך השנים כי הסתלקות מירושה על ידי חייב אינה זכות מוחלטת. כאשר ההסתלקות פוגעת בזכויות הנושים או נעשית במטרה למנוע מהם להיפרע מהירושה, היא עשויה להיחשב כפעולה פסולה ואף להתבטל.
המשמעות היא שגם אם מבחינת דיני הירושה ניתן היה להסתלק מהעיזבון, במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ייבחן גם האינטרס של הנושים. אם יתברר שהוויתור על הירושה נועד להבריח נכסים או לקפח את הנושים, בית המשפט עשוי לקבוע כי ההסתלקות אינה תקפה כלפי קופת חדלות הפירעון.
הליך חדלות פירעון מבוסס על עיקרון של שוויון בין הנושים וכתוצאה מכך, החייב אינו רשאי לבחור אילו נכסים יעמדו לפירעון חובותיו ואילו לא. לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, לו ניתן היה להסתלק מכל ירושה ללא מגבלות, חייבים רבים היו מעבירים למעשה נכסים יקרי ערך לקרובי משפחה בעוד שהנושים נותרים ללא אפשרות להיפרע.
מסיבה זו בתי המשפט בוחנים את מהות הפעולה ולא רק את צורתה – אם מבחינה מעשית מדובר בניסיון למנוע מהנושים לקבל נכס שהיה יכול לשמש לפירעון החובות, קיימת אפשרות שההסתלקות לא תוכר.
מה קורה אם ההסתלקות נעשתה לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון?
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, גם במקרה כזה אין ודאות שההסתלקות תעמוד בעינה.
לעיתים קרובות, בית המשפט בוחן פעולות שבוצעו עוד לפני פתיחת ההליך, במיוחד כאשר מדובר בפעולות שנעשו בסמוך לקריסה הכלכלית או מתוך מטרה להוציא נכסים מהישג ידם של הנושים. אם ייקבע שמדובר בהענקה אסורה או בפעולה שנועדה להונות נושים, ייתכן שבית המשפט יאפשר לבטל את תוצאותיה, אף אם ההסתלקות בוצעה טרם מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מנגד, ישנם מצבים שבהם אין פגיעה אמיתית בנושים או שבהם שווי הירושה נמוך מאוד ואינו משנה באופן ממשי את יכולת הפירעון. בנוסף, ייתכנו נסיבות מיוחדות שבהן קיימים שיקולים משפחתיים או אישיים משמעותיים המצדיקים את ההסתלקות.
באופן כללי, רצוי מאוד שלא לבצע כל פעולה הקשורה בירושה לטובת חייב אשר כבר נמצא בהליכי חדלות פירעון מבלי לקבל ייעוץ משפטי מתאים. הפסיקה בישראל מדגישה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, אולם ניתן לזהות מגמה ברורה של הגנה על זכויות הנושים וכאשר ההסתלקות פוגעת בקופת הנשייה או נעשית בחוסר תום לב, קיימת נטייה שלא לאפשר לה לעמוד בעינה. מנגד, כאשר אין פגיעה ממשית בנושים או שקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את הפעולה, ייתכן שתתקבל תוצאה שונה.
לסיכום, אדם המצוי בהליכי חדלות פירעון אינו נהנה מחופש מוחלט להסתלק מירושה. אף שהחוק מכיר במנגנון של הסתלקות מירושה, כאשר מדובר בחייב אשר נמצא בתוך הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נשקל גם האינטרס של הנושים לקבל את חלקם מנכסי החייב.
במקרים שבהם ההסתלקות נועדה למנוע מהנושים להיפרע מהירושה או להביא להברחת נכסים, עשוי בית המשפט לקבוע כי אין לתת לה תוקף כלפי קופת חדלות הפירעון. מנגד, קיימים מקרים שבהם נסיבות העניין מצדיקות תוצאה שונה, ולכן אין כלל גורף החל על כל מצב. כל מקרה עשוי להוביל לתוצאה שונה בהתאם לעובדותיו, מועד ההסתלקות, מצבו הכלכלי של החייב, היקף החובות ושווי העיזבון.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד אייל צבי רוזנשטיין בעל משרד עורכי דין לענייני חדלות פירעון בצפון אשר מעניק ליווי משפטי, ייצוג והגנה לחייבים פרטיים ועסקיים במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.